תארו לעצמכם/ן את הסיטואציה הבאה: עמית או עמיתה שלכם/ן מבקשים לשוחח איתכם/ן על צורת הדיבור או ההתנהגות הפוגענית שלכם/ן. זו כנראה לא תהיה שיחה נעימה עבורכם/ן, אבל היא בטוח יכולה להיות מאוד מלמדת.

איך תוכלו לוודא שתלמדו להבא לא לפגוע שלא בכוונה?

מה כן לעשות:
⦁ הקשיבו למי שמעיר לכם/ן – זה ממש לא פשוט לדבר על הפגיעה, לכן תכבדו, תקשיבו ותנסו להבין כיצד הצד הנפגע רואה את המצב.
⦁ הביעו התנצלות אמיתית על הפגיעה שההתנהגות או צורת הדיבור שלכם/ן גרמה (אל תגידו "סליחה אם נפגעת" – זה הכי מקטין וחסר התחשבות בסיטואציה הזאת).
⦁ למדו – על גזענות, יחסים בין אוכלוסיית הרוב והמיעוט, על איך לשפר את ההתנהגות שלכם/ן.

מה לא לעשות:
⦁ אל תהפכו את עצמכם למוקד השיחה – נכון, ההערה שלכם/ן היא זו שפגעה, אבל המיקוד חייב להיות בצד הנפגע שאזר אומץ להעיר לכם/ן, הודו על זה, התנצלו והשתדלו להשתפר.
⦁ אל תהפכו את ההתנצלות לגרוטסקית. המטרה היא להכיר בחווית האחר ובזה שפגעתם/ן, לא צריך להתנצל כל פעם שאתם רואים את האדם או כל הזמן להדגיש שאתם מצפים לאישור ("תגידו לי אם זה לא הולם"). זכרו – האחריות לוודא שאתם/ן לא אומרים משהו פוגעני היא אליכם/ן, לא על הסביבה.
⦁ אל תצפו ממי שהעיר/ה לכם/ן ללמד אתכם/ן מה כן מותר ורצוי לעשות. למדו לבד, שאלו מומחים ומומחיות כי כאמור האחריות על הידע שלכם/ן הוא עליכם/ן לא על הצד הנפגע.

שיחות על מיקרואגרסיה, פריווילגיות, מיעוטים ופגיעות אינן קלות, ובטוח תטעו שוב לפני שתצליחו לנהל שיחות באמת מכילות, לוקח זמן לפתח את השריר, לכן הקפידו על שגרת אימונים סדורה.

 

?You’ve Been Called Out for a Microaggression. What Do You Do

By Rebecca Knight