יישוב סכסוכים בין קבוצות הוא משימה מורכבת שדורשת השקעת משאבים וזמן. מדובר במשימה לא פשוטה כיוון שקבוצות הנמצאות בסכסוך מתמשך אחת עם השנייה מייצרות נרטיבים שונים שמשמרים את הדימוי שלהן כצודקות. כך נוצר מצב שבו אותו אירוע מקבל פרשנויות שונות של חברי וחברות שתי הקבוצות, והנרטיב של הצד השני תמיד נתפס כשגוי ומוטה.
וזה עוד לא סוף הסיפור: החומר שמשמר את הנרטיב ומונע ממנו להתפרק כשמופיע מידע שסותר את הסיפור שאנחנו נספר לעצמנו, היא הטיית הריאליזם הנאיבי.

בקצרה מדובר בהטייה שעוזרת לנו לומר כי:
אני מפרשת את העולם בצורה אובייקטיבית ולא מוטית, האחרים יפרשו את המציאות בדיוק כמוני בהינתן ידע על המתרחש, ומי שלא מפרשת את המציאות באותו האופן עושה זאת כי:
הם או הן נחשפו למידע אחר, הם עצלנים או לא מעוניינים לקבל את המידע, שיקול הדעת שלהם מוטה בשל תפיסות אידאלוגיות או הטיה אחרת.

מה עושה ההטיה? היא עוזרת לנו להתעלם ממידע שעלול לערער על תפיסת העולם שלנו וככה מחזקת את הנרטיב שנחזיק בו אודות אירועים מסוימים. המחקר המובא במאמר מסמן דווקא אור בקצה מנהרת ההטיות: לפי המחקר החשיפה לקיומה של ההטיה גורמת לאנשים לבחון מחדש את התפיסות שלהם ולהיות מסוגלים לזהות אותה בהתנהלות היום-יומית שלהם. אבל אם נחשוף את האנשים לנרטיב של קבוצה אחרת ונחשוף גם את עצם קיום ההטיה – נוכל לצפות ליותר קבלה והכלה של הנרטיב השונה אודות אותו האירוע.

למה המידע הזה רלוונטי למקומות העבודה?
במקומות עבודה רבים ישנם עובדים ועובדות המייצגים קבוצות שונות. לעתים קיימים סכסוכים מתמשכים בין הקבוצות האלה בשדה החברתי שזולג למרחב העבודה, ופעמים רבות אירועים חברתיים מעלים את רמות המתח ופוגעים ביכולת של הצוותים לבצע את עבודתם ולהוביל פרויקטים משותפים.
אם הדרג הניהולי של הארגון יצויד בידע אודות ההטיה וההשפעה שלה על שימור הקונפליקט, הוא יוכל ליזום מפגש עבודה בו הצוותים ייחשפו לקיומה של ההטיה, ילמדו איך ניתן לזהות אותה ואחר כך ישמעו את הנרטיב של שני הצדדים. אחרי מפגש כזה אפשר יהיה לצפות ליותר הבנה והכלה של דעות שונות ולמיתון הקונפליקט.

 

 Overcoming the Barrier of Narrative Adherence in Conflicts Through Awareness of the Psychological Bias of Naive Realism

By Meytal Nasie, Daniel Bar-Tal, Ruthie Pliskin, Eman Nahhas, Eran Halperin