מחקר שנעשה בקרב 3,570 עובדים במקצועות "צווארון לבן" הראה כי עבור עובדים שחורים, אסייאתיים או היספאניים –  האפליה על רקע השייכות האתנית נפוצה מאוד מחוץ למקום העבודה שלהם. 78 אחוזים מהעובדים שחורים דיווחו על אפליה שהופנתה כלפיהם, פי שלוש מעובדים לבנים. לצד הדיווחים על אפליה, 38 אחוזים מהעובדים השחורים חשים שיהיה זה לא מקובל לשוחח במקום העבודה שלהם על האפליה שהם חווים, גם אם היא מתרחשת מחוץ למקום העבודה. ברוב מקומות העבודה מנהלים לא מתעניינים בחוויות החיים החיצוניות של העובדים שלהם. כאשר מתפרסמים מקרים של גזענות הם שותקים, מעדיפים לא להכניס נושאים רגישים לעבודה, עדיף לא לעורר שדים מרבצם.
אך דו"חות ונתונים שנאספו עבור מחקר זה מראים כי מתחילה מגמת שינוי. ההבנה שהשינוי צריך להתחיל מההנהגה מחלחלת אל מנהלי חברות והם מתחילים להעלות למודעות שיח בנושא גזענות בתוך החברה ומחוץ לה. לאחר אירוע ירי באדם שחור בארה"ב מספר מנהלים בכירים של חברות מובילות במשק התייחסו לאירוע וכתבו על חשיבות הסולידריות ועודדו את העובדים לשתף בתחושותיהם.
מנהלים שבוחרים להתייחס לנושא של גזענות ולשוחח על כך בחברה אמנם לא יראו תוצאות מיידיות אך המחקר מראה כי עובדים מרקעים שונים רואים באור חיובי את מקומות העבודה הללו. מקומות עבודה שמאפשרים שיח פתוח בנושאים מסוג זה מסייעים ביצירת מערכות יחסים חזקות יותר בין עובדי החברה וההנהלה, נראה כי ברור שלהתייחסות לגזענות יש השפעה חיובית על החברה והעסקים. החידוש המרכזי הוא שההשפעה הזו מחלחלת גם החוצה אל מחוץ לחברה ומרחיבה את ההשפעה של העסקים על החברה.

 

People Suffer at Work When They Can’t Discuss the Racial Bias They Face Outside of It

By Sylvia Ann Hewlett, Melinda Marshall, and Trudy Bourgeois